החיים במושב

אני רוצה לספר לכם על מיזם חדש שהקמתי מתוך רצון למצוא אפשרות לשווק את התוצרת החקלאית מהבוסתן הגדול והיפה שלי, יחד עם אפשרות להרוויח גם קצת כסף שיכסה את עלויות הגינון והמיים, ועל הדרך, לתרום מעט לקהילה ולתת במה לחקלאים מקומיים לשווק את התוצרת שלהם. לפני 5 שנים שתלתי בוסתן יפיפה בשטח החקלאי הצמוד לבית של הנחלה, כ-100 עצי פרי מניבים מסוגים שונים. הדרים, עצים נשירים, עצים טרופיים וגם כאלה שאף פעם לא נתקלתי בהם קודם. לאורך 5 השנים, חלק מהעצים החלו להניב פירות, ומאחר והשימוש הביתי מוגבל, חלק גדול מהפירות לא נאספו כלל ונשרו על הקרקע. לפני מספר שבועות, הקמתי בשטח הנחלה, במחסן החקלאי, חנות משק המוכרת את תוצרת הבוסתן. במקביל, התחלתי לקבל יבול של חקלאים נוספים מהאזור, כולל אנשים מבוגרים שבשטחים החקלאיים שלהם עצי פרי רבים, ואין שימוש לפירות הגדלים על העצים. אני מרגישה שבאפשרותי לתת במה לחקלאי האזור, לחשוף את התוצרת שלהם לקהל רחב יותר ועל הדרך, להרוויח קצת כסף. אז קבלו הצצה לחנות המשק ולפירות הגדלים בבוסתן…

חג פסח הוא חג האביב, זמן לפריחה, צמיחה והתחדשות. הרעננות המאפיינת את התקופה הזו משפיעה על מצב הרוח והאופטימיות והיא זמן מעולה לחשוב על לעבור לבית בחיק הטבע. לפני כ13 שנה, בדיוק בתקופה הזו, חיפשנו מושב לעבור אליו. החלטנו להתמקד באזור השרון ועשינו סיבוב ברבים מהמושבים המשוייכים לאזור זה. כשהציעו לי מתווכים שונים את מושב שדה ורבורג, סירבתי…. מעולם לא שמעתי עליו, וגם כשכן, חשבתי שזה מושב שנמצא בתוך כפר סבא…. עד שנכנסתי בשער האחורי של שדה ורבורג. התאהבתי במבט ראשון. רציתי לקנות את הנחלה הראשונה שראיתי….. אבל… היו איתה כמה בעיות. אז התחלנו במגורים בשכירות במושב, אבל לא ויתרנו על הרעיון של לקנות נחלה. היינו במו"מ מתקדם על נחלה מסויימת, והוא לא צלח. ואז… מישהי סיפרה לנו על נחלה שעומדת כבר שנים למכירה. ולדעתה זו הנחלה הכי יפה במושב. אז באנו, ראינו את הפוטנציאל (למרות ההזנחה והעשב הגבוה), את המיקום הגבוה והנוף עד חדרה… ובלי לחשוב פעמיים, פנינו למתווך המקומי שיסגור לנו את העסקה. לפני 5 שנים בניתי את ביתי על הנחלה הזו וכל בוקר, כשאני יואת לשתות קפה בגינה, אני מסתנוורת משלל הצבעים המקיפים אותי ומשתכרת מריח הפריחה….

לפני מספר ימים, מצאתי על מפתן ביתי שקית ובתוכה אריזת מתנה צבעונית… להפתעתי הגדולה, בתוך העטיפה מצאתי את הספר המקסים הזה, פרי עבודה משותפת של כמה מנשות המושב (שדה ורבורג), שחברו יחד והגו רעיון יוצא דופן… לרכז לספר את המתכונים של הסבתות שגרות במושב. וכל זה התחיל באחד מאירועי התרבות של המושב, בו התבקשו הסבתות להביא עוגות לכיבוד. להביא עוגות, זה לא יוצא דופן אצלנו במושב עתיר האירועים וההפקות. גם בחג שבועות מביאים כל תושבי המושב עוגות לאירוע המושבי. אבל לקחת יוזמה, לרכז את המתכונים והסיפורים שמלווים אותם, להעזר בצלמות מוכשרות, מפיקה ועורכת קולינרית, גם הן משדה ורבורג… זה מה שכל כך יפה כאן… זו איכות החיים של המושב המושקע והמטופח הזה.

לגור במושב, זה אומר שבמקרה הטוב יש גינה קטנה, ובמקרה העוד יותר טוב יש גינה גדולה… ואולי גם שטח חקלאי… ואולי גם בוסתן, או מטע, או פרדס… אז יצאתי לשטח, בנחלה בשדה ורבורג, ואלה התמונות שליקטתי, יחד עם הפירות שאספתי… תפוסים, לימונים, פומלות ואתרוגים, מנדרינות ואפרסמונים, אבוקדו ואנונה וגם כמה פירות טרופיים לא מוכרים… שבת שלום!

פורסמה השבוע בפייסבוק תמונה נהדרת על ראשית ההתישבות בשדה ורבורג. החודש לפני 78 שנה (05.1938): העלייה לקרקע במושב שדה ורבורג. בשנות ה-30, בעת בה לא איפשרו השלטונות הבריטיים עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל, נחתם בין הסוכנות היהודית לבין האוצר של גרמניה "הסכם ההעברה", אשר אפשר העברת סכומי כסף מוגבלים של יהודים מגרמניה לארץ. את הכסף ניתן היה להוציא אך ורק על ידי רכישת ציוד בגרמניה; ואכן נרכש ציוד כגון צינורות, מדי מים וכלי עבודה. על ידי העברה זו התאפשרה עלייתן של כמה מאות משפחות מגרמניה, אשר התחייבו להתיישב בכפרים חקלאיים בארץ. בשנת 1937 יצאו מגרמניה יהודים שהגיעו להתיישב בקרבת היישוב כפר סבא. חברת "רסקו" הובילה צעירים וצעירות מקרב המעמד הבינוני, אשר נמצאו מתאימים להתיישבות על אדמת הקרן קיימת לישראל, לתוך השממה, ליד מושב גן חיים. החברים הראשונים היו שלושים משפחות, אשר קיבלו כ-1,200 ליש"ט להקמת משק חקלאי. עד בניית הבתים המשפחות התגוררו בכפר-סבא ובגן חיים, ומדי יום היו מגיעים למושב בהקמה, כדי להכין את האדמה להתיישבות. לראשוני המושב הוקצה שטח של 475 דונם. במאי 1938 הגיעו המשפחות הראשונות והתיישבו במושב. בשנת 1945 העבירה הקרן הקיימת לישראל חלק משטחי חוות קלמניה לטובת שדה ורבורג. ב-1951 הסתיים תהליך קליטתם של שתים עשרה משפחות עולים ניצולי השואה מהונגריה ומצ'כוסלובקיה, תהליך שהחל ב-1949. המושב נקרא על שמו של ד"ר אוטו ורבורג, פעיל ציוני, איש מדע ובוטנאי מומחה, נשיאהּ השלישי של ההסתדרות הציונית. בתמונה: משפחת פרוכצוייג בדרכה מגרמניה לביתם החדש, במושב שדה ורבורג.

הי, אני איילה, ואני עוסקת בתיווך וגרה בשדה ורבורג כ- 12 שנה. לפני כ- 13 שנים, החלטנו לעבור לגור במושב בשרון. האמת, לא הכרנו את שדה ורבורג, וחשבנו שזה מושב שאיך שהוא נמצא בתוך כפר סבא… בפעם הראשונה שהגענו לפה, התאהבנו… המושב גדול, מטופח, מרווח ומאוד נקי… נעים להסתובב בו, נעים לפגוש אנשים ברחוב, בגני המשחקים או במכולת. מיד כשהחלטנו על המעבר ומצאנו בית, הפנו אותנו לחגית ואילן, שמנהלים פה מספר גני ילדים, חיברו אותנו לחוגים הפועלים המקום, לאנשי מקצוע , כדי שהמעבר יהיה קל ונעים. 15 שנים אנחנו גרים פה, עם שלושת ילדינו , ורק דברים טובים יש להגיד על המושב. קהילה חמה ומחבקת, אכפתיות, פרגון וקבלה ללא סייג. בשדה ורבורג חוגגים כל חג באירוע שכבר הפך למסורת: המתנפחים והזיקוקים ביום העצמאות, העלאת תינוקות הביכורים ומשחקי מים היתוליים בשבועות, מסיבת תחפושות מדהימה בפורים (למבוגרים), וגולת הכותרת בשנים האחרונות, "חלום ליל קיץ", מסיבה שמשלבת את כל חברי במושב, גם ילדים וגם בוגרים בתפעול, הכנת האוכל וריקודים לתוך הלילה. בשדה ורבורג יש כ- 2,000 תושבים, ומערכת חוגים פעילה לכל גיל וסגנון. חוגי ספורט, מוזיקה, ריקודים, אומנות, רכיבה על סוסים וכו'… תנועת נוער פעילה במיוחד , "האיחוד החקלאי", משלבת את הנוער לשלל פעילויות, טיולים והפקות. צוות מיוחד שפועל בהתנדבות אחראי על האירועים, המסיבות והחגים במושב. צוות נוסף, אחראי על הנראות של המושב. פיתוח ותחזוקת הנוי, מערכת הכבישים והמדרכות, תחזוקת הגינות והמרחבים הציבוריים. שדה ורבורג נמצא בסמיכות למושבים צופית וגן חיים, מדרום וממזרח, וכן מקושר לבני ציון ובצרה ממערב. קרוב מאוד לכפר סבא ורעננה, את שירותי קופ"ח, שווקים, חוגים נוספים, תרבות, אנחנו מקבלים שם. נגיש לכביש 4, ובעצם, רק חצי שעה מתל אביב. מיקום מנצח… אני ממליצה…..